לא בכל יום מגיע השילוב של הוראה וטכנולוגיה לכותרות העיתונים היומיים. בשבוע שעבר קיבל הנושא חשיפה בעקבות סקר מדכא של ה-OECD. המסר של הסקר, לפי Ynet: “…סביבה טכנולוגית אינה משפרת את הישגי התלמידים“. לא הסתפקתי בסקירה הקצרה וצללתי לתוך המצגת שערך אנדראס שלייכר, מנהל תחום חינוך ומיומנויות ב-OECD.
הדו”ח המדובר בדק את הקשר בין ההישגים במבחן PISA לבין מידת הטמעת הטכנולוגיה בבתי ספר, והשימוש שנעשה בה. המבחן נערך בקרב תלמידים בגילאי 15-16 בקריאה, מתמטיקה ומדעים. PISA הוא נושא רגיש אצלנו, כי כפי שמציינים ב-Ynet – בשנים האחרונות הגיעו תלמידי ישראל להישגים “לא מחמיאים” במבחן זה. גם בסקר זה איננו מבריקים. במיוחד נרשם מפח נפש בשאלה העוסקת בפער בין אוריינות ל”אוריינות מחשב”. ישראל רביעית בעולם – אבל מהסוף, עם 40% פחות אוריינות מחשב יחסית לאוריינות רגילה (שקף 18 במצגת). הונגריה, פולין והאמירויות מתחתינו, ומעלינו – קולומביה, סין, ספרד ורוסיה. בקצה השני של הספקטרום נמצאות מדינות שבהן אוריינות המחשב עולה על האוריינות הרגילה ובראשן סינגפור, קוריאה, יפן, והונג קונג, ואחריהן, איטליה, קנדה וארה”ב.
האם מחשבים משפרים את לימוד המתמטיקה?
בין השאר, נבדקה בסקר יכולת הניווט המקוון של תלמידים (שלפי ממצאי החוקרים, קשורה לאוריינות דיגיטלית). התלמידים במדינות הסקר הופנו לאתר של מידע עירוני בעיירה מסוימת, והתבקשו למצוא איזה סרט מוצג היום בעיירה. מסכי הניווט אינם רבים, ואינם מסובכים במיוחד – באתר של עיריות ישראליות המסכים מסובכים יותר – אבל ההצלחה של תלמידים במטלה הפשוטה הזו היתה ממש לא מעודדת. לו הייתי צריך לתת להם ציון, כדברי הקמפיין, הייתי נותן חמש. אני מתאמץ למצוא נסיבות מקלות, ותוהה האם חלק מהאשמה טמון בכך שלא היתה לתלמידים הישראלים הזדמנות רבה להתנסות באתרים ציבוריים שכאלה, כי בהשוואה למדינות המערב המובילות, אתרי האינטרנט של המגזר הציבורי אצלנו מוזנחים מאוד.
אבל רגע, הרי משקיעים אצלנו במחשוב בבתי הספר! אלא שלפי הסקר, המדינות שמשקיעות הכי הרבה במחשוב לא הצליחו לשפר את הישגיהן בתחום. להיפך: גרף מדכא במיוחד מראה שככל שיש שימוש רב יותר במחשבים בבית הספר, היכולות מדרדרות. באוסטרליה, ניו זילנד ושבדיה, שם השימוש באינטרנט הוא השכיח ביותר בבתי הספר, נמצאה הדרדרות משמעותית ביכולת הקריאה של התלמידים. במדינות בהן התלמידים מגיעים להישגים הלימודיים הגבוהים ביותר במבחני PISA, כמו בסין, ישנה תדירות שימוש נמוכה מאוד במחשבים.
תחום שבו ניתן לישראל ציון העולה על ממוצע ה-OECD הוא יכולת פתרון בעיות מתמטיות באמצעות מחשב. וגם כאן, אליה וקוץ בה – לפי הסקר, הבעיה (לא רק של ישראל) היא בכך שספק אם יש קשר רב בין טכנולוגיה לבין שיפור מיומנויות קריאה ומתמטיקה באופן כללי. על פי הסקר, תלמידים המשתמשים באופן תדיר במחשבים מגיעים להישגים הנמוכים ביותר, נמוכים אף מאלה שלא משתמשים במחשב כלל. לפי גרף אחד, העוסק בהצטיינות בלימודי המתמטיקה, המדינות המצטיינות הן אלה שבהן לא נעשה שימוש במחשב בשיעורי המתמטיקה כלל ועיקר.
האם בכל זאת כדאי להתמקד בשינון?
איך יתכן שאין קשר בין הדברים? יש לי השערה. כשהסתכלתי בשקף המדכא נזכרתי במה שסיפרו לי מומחים לתרבות הודו. בתרבות ההודית מתייחסים לשינון ולזכירה כדבר נעלה על פני הכתב, ובוודאי על פני ההקלטה והמחשוב. למעשה, עצם המצאת הכתב נתפסת לא כקדמה אלא כסימן לניוון שפשה בתרבות האנושית. בעיני הודים רבים, זו ההוכחה לכך שאנו חיים בעיצומו של עידן החושך, ה”קאלי יוגה”, בו אנשים איבדו את יכולת הריכוז והזיכרון שהיתה לאנושות הקדומה.
ואכן, דפדוף במצגת הארוכה (63 שקפים) עלול להביא להרהורים נוגים על חוסר הריכוז הכרוני של תקופתנו. המצגת פותחת בצילום של יד מפעילה מסך מגע שממנו מזנקים אייקונים של מוסיקה, כסף ואימייל. האם מחבר המצגת רומז לנו משהו – אולי שהשפע הטכנולוגי יכול להיות גם קללת מידאס? רוח קודרת נושבת מבין דפי המצגת של אנדראס שלייכר, שכאילו כדי להדגיש את הנקודה, הפך ל”שניידר”” בידיעות אחרונות.
בהקשר זה יש נקודת אור בישראל – בין השאר נשאלו המורים לגבי מידת הסכמתם עם אמירות שונות כגון “תפקידי כמורה הוא לפתח את החקירה העצמית של התלמיד”. לצד כל אמירה – דגלונים של המדינות שבה בלטה ההסכמה. הדגל הישראלי מונף בגאווה לצד האמירה “תהליכי חשיבה והגיון חשובים יותר מתוכן ספציפי בתוכנית הלימודים”. אולי הישועה תגיע מערכים כאלה המוטמעים במערכת הישראלית.
לסיכום, שואל מחבר המצגת, מדוע איננו רואים את פירותיה של החדשנות בחינוך? תשובותיו מצויות ברשימה (שקף 54) שאני ממליץ לכל יזם EdTech לעבור עליה. בין הסיבות: הגזמה בחשיבות היכולות הדיגיטליות; אסטרטגיות נאיביות; התנגדות של מורים ותלמידים; חוסר הבנה בפדגוגיה; איכות נמוכה של תוכנה ולומדה. ומה הפתרון? המחבר מונה כמה דברים – ביניהם לומדה אינטראקטיבית יותר, לא לינארית, המתבססת על תכנון / עיצוב מתקדם (כנראה שהוא קרא אצלי על גל ורטמן!). שאר הפריטים במצגת המלאה (והמומלצת).