תקציר הפוסט הקודם: נרשמתי לקורס באתר הקורסים המקוון “Udemy” בשם “איך אני מרוויח 2,000$ לחודש ביוטיוב בלי לצלם בכלל”. קצת מתוך רצון ללמוד את הפלא הזה, אבל בעיקר מתוך סקרנות מה בעצם מלמדים שם. האם זה איכותי, או האם זה בולשיט?
ובכן, גזר הדין: לא בדיוק איכותי, אך גם לא בדיוק בולשיט. למרות שצברתי שנים של עיסוק מקצועי בתחום המדיה המקוונת והחברתית, למרות שאני מייעץ ללקוחות איך לגבש אסטרטגיה ליוטיוב, ולמרות שיש לי דעה מגובשת ומתנשאת נגד המניפולציה וההזניה של תכנים מקוונים – למרות כל אלה, היה למרצה המעצבן מה לחדש לי כבר בהרצאה הראשונה – מידע על תכונה חדשה של יוטיוב שלבושתי טרם הכרתי, ולינק לשירות שלא הכרתי. האם זה שווה תשעה דולרים טבין ותקילין? כן, במקצוע שלי זה בהחלט שווה, וזה סוג המידע שלקוחות משלמים לי (קצת יותר מתשעה דולר) כדי שאספר להם. האם שווה להקדיש לכך שעה של האזנה? כאן חלוקות הדעות. זה שווה, כנראה, אך בתנאי שהמאזין ערוך להקשבה פעילה, עם האצבע מוכנה לדלג קדימה. אני נוהג להוריד את ההרצאות המצולמות ליישום Udemy בנייד, ומקשיב להן בהמתנה בתורים. גם כך, המרצה מעצבן אותי, והתחושה היא רוב הזמן של צפייה רצופה בערוץ קניות. לא היו לי שאלות, למרבה המזל. ונראה שמזל שלא היו לי, כי ב-9$, לא משנה כמה טכנולוגיה יש לך, אי אפשר לתת תשומת לב אמיתית לתלמיד. תרגיל בחשבון: אם המורה מרוויח 2,000$ לחודש ומכל תלמיד הוא מרוויח רבע של 9$ (על כך בהמשך), כמה תלמידים יש לו בחודש? יותר מ-800. אכן מרחק רב מן העולם האמיתי, שבו אם יש 40 תלמידים בכיתה – זה נגמר ב”מחאת הסרדינים”!
מה ערכו האמיתי של קורס כזה? בערך כמו ששיעורי הכנה לבגרות תורמים לתלמיד – הם עוזרים לו לשנן מידע שמישהו החליט שיש לשנן, ולעולם לא נאשים את בית הספר המכין לבגרות באחריות לתכני הלימוד. זהו עוד צד אפל של מודל “התלמיד כלקוח” – אם התלמיד רוצה לשנן את החומר, די בכך – בית הספר אינו רואה עצמו כיותר מבית מלאכה לשינון. אז למה לא? כי קשה להתעלם מתגובות הרוכשים הלא מרוצים – המעידות כי אלה שמצפים לחוויה של לימוד מקוון עם מרצה העונה לשאלות, ייצאו מתוסכלים. בסך הכל, חווית הלימוד Udemy היא לא הרבה יותר מרכישה של וידאו-לפי-דרישה, VOD – עטופה בתוך מערכת שיווקית משומנת שערוכה להציף אותך בזרם מייגע של הצעות שאי אפשר לסרב להן, עד שאתה מגיש את כרטיס האשראי שלך, קצת מתוך ענין, קצת מתוך תשישות.
האם Udemy זה לא, בעצם, יוטיוב? גם יוטיוב הוכיחה עצמה ככלי מצוין ללימוד. אם בעבר הייתי זורק שאלות לגוגל, היום אני זורק אותן ליוטיוב – ומקבל תשובות מפורטות שמדברות ומציגות לי באותו הזמן. אז מה ההבדל? קודם כל, אצל יוטיוב המנגנון של חיוב עבור צפיה בתכני פרימיום נמצא עדיין בפיתוח – Udemy הקדימו אותם (לתשומת לב כל החוששים שחברת ענק תפתח את המנגנון הסודי שלהם תוך שבוע). שנית, ביוטיוב משקיעים הרבה בפיתוח קהילת יוצרים, אך התוצאות מוגבלות. Udemy , לעומת זאת, הבין את עוצמת המדיום לפני יוטיוב עצמה, וטיפח קהילת מורים בת 16 אלף איש (זה לא היה קשה מדי – ותק ההוראה הנדרש הוא “אפס”, מכריז Udemy בגאווה). המורים מרוויחים בממוצע 7,000$, לטענת Udemy, ולהבנתי זה ממוצע למורה, לא לקורס או לשנה. המורים מקבלים 25% עד 50% מהמחיר הנגבה ע”י Udemy, תלוי באיזה מבצעים הם מוכנים להשתתף – מה שאומר שייתכן שהמורה מקבל 2.25$ על קורס שאני משלם עבורו 9$.
המפעל שבו עובד המורה החדש
למותר לציין שכמו בכל דבר ב-Udemy, יש קורסים על איך ללמד קורסים, כמו, איך לא, “כך אני עושה 2,000$ לחודש מלימוד בUdemy”, אך המורים ש-Udemy מציג בגלרית המצליחנים הם כאלה שמאחוריהם עשרות שנות ותק בעולם האמיתי. בסיפורי ההצלחה לדוגמה שמציג Udemy יש רק מורה אחד שמרוויח יותר מ-10,000$ – הוא מלמד מזה שנים רבות, ויצר רק 3 קורסים (בתחום ה- UX) שעלות ההשתתפות בהם החל ממאה דולר, אופס! קבלו תיקון – 99 דולר (לפני הנחה).
Udemy דורש מהמורים מיומנות די גבוהה בייצור הרצאות מקוונות, ומציע כמה כלים: יישום של “מסך ירוק”, שאינו אלא – ניחשתם! – הרצאה שמלמדת איך לצלם את עצמך על רקע ירוק הניתן אחר כך להחלפה בחומרי לימוד; שירות של בדיקת איכות לוידאו שצילמתם; ויישום שמסייע לשילוב מצגות פאואר פוינט קיימות בקטעי וידאו.
בשורה התחתונה: יותר מאשר החזון של ה- MOOC , פה יש לנו, לכל היותר, מפעל לייצור תכני לימוד שהמורה מתבקש להיות בו הכותב, העורך, הצלם, המקליט, מעצב המצגות ובודק העבודות – ואיך שכחנו, המשווק. Udemy מהווה חממה לצמיחה של אלף דברי הבל, וההיבט המרכך היחידי שאני יכול למצוא הוא שכמות ההבלים לא הפריעה לנו ללמוד ממיזמים כמו יוטיוב ופייסבוק. העובדה היא, שיוטיוב עצמה נעה לכיוונים דומים של Udemy, ואם תשאלו אותי אם בעתיד נראה דברים דומים מגיעים מבית היוצר של יוטיוב – אענה: ודאי! ואני מהמר על כך – ב-9$.