קודם כל, יש לי ווידוי. שילמתי על שני קורסים ב-Udemy! הנה, אמרתי את זה. למה זה מביך אותי? האם צריך להתבייש כשנרשמים ללמוד משהו? Udemy הוא אתר של קורסים, אבל הוא מין אתר אפור כזה, שאדם חושב פעמיים לפני שהוא מודה כי למד בו.
לא רק אני מתנצל. “Udemy היא לא בדיוק MOOC”‘, התנצל המגזין פורבס לפני שנה, כשצירף את המייסד, ארן באלי, לרשימת 30 היזמים המעניינים מתחת לגיל 30. המיזם הוא לא כל כך חכם, אני יודעת – כמו שאומרות מילות השיר הוותיק – לא כל כך חכם, אבל לפי פורבס הוא צמח ל-1.7 מיליון תלמידים ב-200 מדינות מאז 2010! המספר מדהים, אך אחרי שחוזרת הנשימה עדיין נותר הרושם שבאמת, Udemy זה לא MOOC, כמו שבית ספר לבגרויות זה לא תוכניות לימודים מתקדמות של מט”ח.
על MOOC שמעתם, נכון? המונח מאחורי ראשי התיבות הוא “קורס מקוון למשתתפים רבים”, והוא נולד ב-2008 בעקבות קורס ספציפי. כמו הרבה חידושים הוא מגיע מצפון אמריקה, אבל לא מארצות הברית, אלא מקנדה, בפרויקט לימוד שבו היו 25 סטודנטים מן המנין ועוד 2,200 תלמידים, שלא שילמו שקל והשתתפו בקורס באמצעות האינטרנט. איך בדיוק? היתה שם תערובת של כלי תקשורת, ביניהם בלוגים, Moodle, כלי ייעודי ללימוד מרחוק, ו-Second Life – סביבת מולטימדיה וירטואלית שנועדה במקור למשחק. במילים אחרות, אופי החומרים ואופי ההתחברות למערכת היו מגוונים מאוד, עשירים מאוד, המורים נדרשו למעורבות גבוהה והובלת הפרויקט היתה מקצועית מאוד. מובילי הפרויקט הקנדי היו שניים שזכו לתהילה – ג’ורג’ סימנס, חוקר קנדי שעשה את הדוקטורט שלו על התמצאות של יחידים בסביבות מידע עשירות, והנושא העיקרי שלו הוא קישוריות מידע, וסטפן דאונס, חוקר קנדי במועצה הלאומית למחקר, שעוסק בתחום של טכנולוגיות למידה ולמידה מרחוק.
במה Udemy שונה? קודם כל, בכך שאצלו דווקא כן משלמים שקל. אולי לא הרבה יותר משקל, אבל (כמעט) כ-ו-ל-ם משלמים. עוד הבדל: Udemy התחיל במקום אחר לגמרי – לא בסביבת מולטימדיה נסיונית בקנדה אלא בפרויקט ממשלתי להרצאות מקוונות ליזמים בטורקיה. הוא גם לא יוזמה של דוקטורים ופרופסורים, אלא של מתכנת. מפתח הפרויקט הטורקי של הרצאות ליזמים, ארן באלי, חשב שבעצם אפשר לארגן הרצאות כאלה לא רק ליזמים, ולא רק בטורקיה. הוא צדק: Udemy מתגאה כיום בשבעה מיליון סטודנטים (צמחו לא רע מאז הכתבה של פורבס) ובקוריקולום של 22,000 קורסים. בין הקורסים תמצאו שפות תכנות, הנהלת חשבונות, אך גם, ואולי בעיקר: איך אני מרוויח 2,000$ לחודש ביוטיוב בלי לצלם בכלל, חשיבה חיובית, וטיפול קוסמטי לאנטי-אייג’ינג – בקיצור, לא בדיוק רסיסים הניתזים מחזית המדע בחסות מכון וייצמן. ומה עושים בקורסים? צופים בהרצאות קצרות בווידאו, קוראים קטעי טקסט עוד יותר קצרים, מתחילים מתי שבא, מסיימים מתי שבא, שואלים את המרצה שאלות מתי שבא. ומתי הוא עונה? נראה לי שהבנתם את העיקרון. דבר אחד שלא מצפים לו, אבל בולט מאוד ביקום היודמי – השאלות שצצות מדי פעם: האם מצא חן בעיניך הקורס? האם תמליץ עליו לחבר? מבחינה זו, ב-Udemy הגשימו את סיוטו של המורה המודרני, בו התלמיד הפך ללקוח. פה התלמיד הוא לקוח אימפולסיבי. האם אפשר לעניין אותך ללמוד איך להיות מיליונר בשבוע ימים?
הגוון האפור והחאפרי ב-Udemy מתבטא לא רק בכותרות הקורסים אלא גם במחירם. יש קורסים מקצועיים לתכנות שעולים 140$, אך הם המיעוט, ונראה שהם מוצגים בקטלוג רק כדי לתת נופך מהוגן לאתר שרובו בולדוזר של שיווק אגרסיבי רצוף מבצעים צעקניים ובלתי חוזרים לקורסים של תחביבים ו”סגנון חיים”. בעצם, לא אופתע אם גם הקורסים ה”איכותיים” יוצעו לי בשבוע הבא ב-9$. את הקורס שילמד אותי איך להרוויח 2,000$ בחודש מיוטיוב, רכשתי במבצע ב-9$ בלבד במקום 149$! השקעתי ברכישתו קצת בגלל החיסכון (אני יודע שזה בלוף, אבל תשמעו – חסכון של 140 דולר!), ובעיקר בגלל הסקרנות – אם לא אלמד את סודות ההתעשרות המהירה, אמרתי בליבי, לפחות אלמד את סודות מכירת הבולשיט. מסקנתי המפתיעה – בפוסט הבא.