לכל עם יש את האישים הנערצים שלו, וסטיב ג’ובס הפך, עוד בחייו, לאישיות נערצת על עם הסטארטאפים. הנה דוגמה המתאימה לדורנו: לא גמר בית ספר – והוא מלך העולם! כמובן שבקהילת המחנכים תדמיתו אחרת לגמרי, ולו רק כי נמאס לשמוע את הפזמון: “מי צריך בית ספר? סטיב ג’ובס לא הלך לבית ספר”.
ומה היה סטיב ג’ובס אומר על זה? רוב ימיו הקפיד ג’ובס על איפוק רב בהתבטאויותיו, מאחר ורוב ימיו היה מנכ”ל אפל – החל מימיה הראשונים ועד סמוך מאוד למותו. “רוב”, להוציא, אולי, תקופה קצרה בה נזרק מאפל שייסד, והקים חברת מחשבים אחרת, NEXT. רצה הגורל ובתקופה זו רואיין סטיב ג’ובס לצורך שילוב בספרייה של “היסטוריה מוקלטת” – נו, בעצם, אם נתעקש על מתן קרדיט לכל הנוגעים בדבר הרי שמדובר לא רק בגורל אלא גם ב-Smithsonian Institute שיזם, Computerworld שמימן ופרופ’ דניאל מורו (פסיכולוגיה קוגניטיבית) שראיין. אבל חלקו של הגורל הוא אולי המשמעותי ביותר, מכיוון שכאשר הגיע הצוות לראיין את ג’ובס הוא היה בתקופת ביניים בין שתי כהונותיו כמנכ”ל אפל, ונתן דרור לדבריו באופן פחות מעונב.
בראיון הזה מספר ג’ובס על ילדותו. כבן לאב שבעצמו לא סיים בית ספר תיכון, הנער סטיב לא התרשם במיוחד מהלימודים, השתעמם מאוד ומצא לו פורקן במה שרבים מכנים “מעשי קונדס” (אלה שמסתייגים מהביטוי הזה הם מן הסתם אותם מורים שבשולחנם הוטמן חומר הנפץ שפיצוצו היה “מעשה הקונדס”). מעשה מסויים זה הביא להפרדתו של ג’ובס מחברו לספסל הלימודים ולמעשי הקונדס, ולהעברתו לכיתה ד’ מקבילה אצל המורה גב’ היל.
גב’ היל, מספר ג’ובס, הציעה לו עסקה. – אם יפתור את כל התרגילים בספר המתמטיקה, ו-80% מהתשובות יהיו נכונות, הוא יקבל ממנה 5 דולר וסוכריה על מקל. לא סתם סוכריה על מקל, אלא גדולה וצבעונית, אותה נופפה המורה לפני חוטמו של הנער. התרגיל הצליח, הפרחח החל ללמוד וגם להעריך את מורתו, ובמהרה הביאה המורה את ג’ובס לתחומים מתקדמים יותר ויותר. “נראה לי שמבחינה אקדמית, למדתי באותה שנה יותר ממה שלמדתי בחיי”, אמר ג’ובס באותו ראיון.
סטיב ג’ובס בנאום לפני בוגרי סטנפורד, 2005
ועוד הוא מוסיף באותו ראיון לדבר על מורתו ועל החינוך בכלל: “אני מאמין בשוויון הזדמנויות. ושוויון הזדמנויות פירושו בעיקר חינוך מעולה. חינוך מעולה חשוב אולי יותר מחיי משפחה נהדרים, דבר שאינני יודע איך לייצר – אף אחד לא יודע איך לייצר – אבל אנחנו כן יודעים איך לספק חינוך מעולה. ביכולתנו לוודא שכל ילד צעיר במדינה הזאת יקבל חינוך נהדר. אנחנו לא שם, רחוק משם. מהחינוך שאני קיבלתי אני יודע שאם לא הייתי נתקלתי בשניים או שלושה אנשים שהקדישו לי זמן, כמו גב ‘ היל בכיתת ד’ ועוד כמה אחרות, הייתי מגיע ללא ספק לכלא. אני יכול לראות את הנטיות אלה בעצמי, את סוג האנרגיה המסוימת שיכול להיות מופנה ל’לעשות משהו מעניין שאנשים אחרים יאהבו’ או ל’לעשות משהו מעניין שאנשים אחרים לא יאהבו’.”
“כשאתה צעיר יש הרבה משמעות אפילו לתיקון קטן בכיוון שלך. לצורך כך נדרשים אנשים די מוכשרים. לא מספיק מהם נמשכים ללכת לכיוון החינוך הציבורי, כי אתה לא יכול לפרנס משפחה בשכר שמקבלים במערכת. אני רוצה שהמורים של הילדים שלי יהיו אנשים מספיק טובים על מנת להשיג עבודה בחברה שאני עובד בה, בשכר של מאה אלף דולרים בשנה. למה הם צריכים לעבוד בבית ספר עבור שלושים וחמישה או ארבעים אלף דולרים (נזכיר שמדובר באמריקה – ע.א) אם הם יכולים לעבוד כאן במאה אלף דולרים בשנה?”
אז בפעם הבאה שיגידו לכם “סטיב ג’ובס לא גמר בית ספר” – ספרו להם את זה, ותנו להם סוכריה גדולה וצבעונית על מקל.
הראיון המלא עם ג’ובס
Steve Jobs 1995 Interview NeXT Computer from Steve Next on Vimeo.